שאלות ומושגים


אילו מטופלים בגיל פרישה זכאים להיתר להעסיק עובד זר בענף הסיעוד?

מטופלים מגיל פרישה ומעלה, אשר אינם שוהים במסגרת מוסדית, להוציא במסגרת דיור מוגן וזקוקים למטפל סיעודי שיועסק במשרה מלאה, יהיו זכאים לקבל היתר להעסיק עובד זר במידה ועמדו בתנאים הבאים:

  • ביצעו מבחן תלות במסגרת תביעה לגמלת סיעוד שהוגשה למוסד לביטוח לאומי או על פי החלטת ועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי.
  • צברו ניקוד של 4.5 נקודות או 4 נקודות בתוספת ניקוד בודד, או הוגדרו כבעלי זכאות להשגחה חלקית בתוספת ניקוד בודד.

במקרים בהם דחה המוסד לביטוח לאומי תביעות לגמלת סיעוד של מטופלים מקבוצת גיל זו עקב גובה הכנסתם,  מבחן התלות של אותם מטופלים יערך באמצעות פניה ישירה לאגף ההיתרים, ענף סיעוד.

מטופל מגיל 90 ומעלה יהא זכאי להיתר העסקה של עובד זר רק אם צבר 4 נקודות לפחות במבחן התלות.


מהו מבחן תלות (ADL)?

מבחן תלות (Activities of Daily Living- ADL) , הינו מבחן הנערך מטעם המוסד לביטוח לאומי על מנת לבחון את מידת הסיוע לו זקוק הקשיש כתנאי לקבלת גמלת סיעוד. המבחן בודק שלושה אלמנטים עיקריים על מנת לקבוע ניקוד שיקבע את זכאותו לגמלה.

מבחן תלות הערכת התפקוד:

הניקוד עבור הערכת תפקודו הכללי של הקשיש הינו בין 0 ל-8 והוא נקבע על ידי הערכת תפקודו של הקשיש  בחמישה תחומים עיקריים: ניידות, הלבשה, אכילה, רחצה, ושליטה בהפרשות.
הציון המרבי בכל תחום יינתן כאשר הנבדק זקוק לסיוע מאחר והוא מוגבל לחלוטין ואינו מסוגל לבצע את הפעולה הנבדקת.

 מבחן תלות הצורך בהשגחה:

הציון במבחן ההשגחה נקבע לפי מידת הסכנה של הקשיש לעצמו ולסביבה.
ציון מירבי יינתן לקשישים אשר מסכנים את עצמם או את סביבתם ולא ניתן להשאירם לבד אף לפרקי זמן קצרים.

 מבחן תלות האם הקשיש מתגורר לבדו:

במקרים בהם נבדק אדם המתגורר לבדו וניתן לו ציון של 2 נקודות לפחות בהערכת התפקוד, יתווספו לציונו 2.5 נקודות. מבחן זה יקבע למעשה, עד כמה זקוק אותו אדם לסיוע ולאיזו קצבת סיעוד הוא זכאי.


באילו מכשירי שיקום וניידות משתתף משרד הבריאות במימון?

א. מכשירי שיקום

 לילדים עד גיל 18 – קיימת השתתפות במימון מכשירי שיקום, לרבות: מכשירי עזר לראייה, משקפיים טלסקופיות ומיקרוסקופיות, עדשות מגע מיוחדות לילדים שאין ביכולתם להרכיב משקפיים וכן מכשירי שמיעה לילדים ונוער. לכלל האוכלוסייה – ישנה השתתפות במימון תותבות עיניים ותותבות (עדשות) סקלראליות, תותבות שד וחזייה ראשונה, וכן תותבות חיצוניות כגון תותבת אוזן, תותבת אף וכדומה.

ב. מכשירי ניידות 

  • כיסאות גלגלים ידניים  
  • טיולונים  
  • כיסאות טיולון  (BUGGY) 
  • כיסאות גלגלים ממונעים 
  • כיסאות גלגלים לשירותים 
  • כריות מיוחדות לכיסאות גלגלים 
  • אינסרטים (מערכות ישיבה) לכיסאות גלגלים  
  • מיטות פאולר מלא +  HI-LOW הידראוליות וחשמליות
  • מזרני אוויר חשמליים (סטנדרטיים) להפחתת הסיכון להיווצרות פצעי לחץ 
  • מנופים ביתיים - חשמליים והידראוליים  
  • הליכונים: הליכון אחורי/רולטור/אמות 
  • קביים קנדיות 
  • זחלילים/מעלי מדרגות ניידים - במקרים חריגים
  • עמידונים לילדים ונוער עד גיל 21 

ג. מכשירים הניתנים למקבלי קצבאות בלבד, אשר אינם בעלי הכנסה נוספת, ניתנים להם ללא צורך בהשתתפות עצמית במימון. בין המכשירים: הליכונים, מקלות הליכה, כריות ספוג לכיסאות גלגלים ומזרני ספוג סטנדרטיים.

ד. מכשירי הליכה ותותבות גפיים ינתנו על פי זכאות.


אילו סוגי מוסדות קיימים לבני הגיל השלישי הזקוקים למסגרת?

אלו הם שלושת סוגי המוסדות העיקריים הקיימים אשר את המטופל יש להפנות אליהם לפי מצבו והגדרתו הרפואית:

בתי אבות לתשושים-  אנשים הצלולים בדעתם, אך בעלי מצב בריאותי ירוד על פי רוב עקב מחלה כרונית.

בתי אבות לסיעודיים – עבור אנשים המרותקים למיטתם או תלויים בכיסא גלגלים וכן עבור אלה אשר איבדו שליטה על סוגריהם וזקוקים לסיוע מלא בפעולות בסיסיות כגון אכילה, רחצה, לבישת בגדים.

בתי אבות לתשושי נפש- עבור אנשים בעלי ירידה בזכרון אשר משבשת את התמצאותם בזמן ובמרחב ויוצרת הפרעה בריכוז ובהבנה בסיסיים. לרבות אנשים החולים בדימנציה (שיטיון) ואלצהיימר. המשותף לכל אלה הוא הצורך בשמירה והשגחה צמודה.